תוכן עניינים:
לא מזמן נשים לא קיבלו אפילו את הזכויות הבסיסיות ביותר. דברים רגילים כמו פתיחת חשבון בנק, לקיחת אמצעי מניעה, עיסוק בעריכת דין, לימודים בבית ספר לליגת הקיסוס, שירות חובת מושבעים או אפילו צפייה באולימפיאדה היו חלק קטן מהדברים הבזיליים שנשים לא הורשו לעשות. קדימה קדימה למאה שנים מאוחר יותר, והשאריות הלא נעימות של הדיכוי נותרות מוטבעות בחברה שלנו. מלבד המציאות העצובה שחלק מהנשים מתפטרות ממנה גם כיום, יש שפע של מכשולים שאנחנו מתמודדים איתם בעולם "שווה" כביכול.
תנועות התנגדות נכנסו לתמונה עם חזון לקדם חברה כוללת ולהשיג שוויון מגדרי באמצעות רפורמות בנושאים מכריעים, כמו זכות בחירה לנשים, זכויות רבייה, שכר שווה וחופשת לידה. בתוך ליבה של מאבק זה למען זכויות נשים אנו מוצאים תנועות שזורות שונות ומושגים חברתיים כמו פמיניזם ואישה.
אם אתה קורא את זה כדי לקבל הבנה ברורה של ההבדלים בין השניים, אתה נמצא במקום הנכון.
מהי אישיות?
שוטרסטוק
את המונח 'אישה' טבעה בשנת 1983 אליס ווקר, משוררת, פעילה ומחברת הרומן שזכה לשבחי הביקורת The Color Purple. זו הייתה תגובה להבנה שהפמיניזם אינו מקיף את נקודות המבט והחוויות של נשים שחורות.
מכיוון שההפרדה הסתיימה רק בשנת 1964, הקהילה השחורה - ובמיוחד נשים שחורות - עדיין סבלה מהפליה החברתית-כלכלית, הקלאסיות והגזענות. באופן מסורתי, התנועה הפמיניסטית חסרה גיוון ונשלטה בעיקר על ידי נשים לבנות מהמעמד הבינוני והעליון. היא לא הצליחה להתמודד עם מצוקת הנשים השחורות ולעתים נדירות מעורבת נשים צבעוניות במחאותיה. לאור האופי האליטיסטי של התנועה הפמיניסטית הראשונית, נכנסה הנשים לתמונה.
הנשיות, כמסגרת חברתית, מבדילה את עצמה מהפמיניזם. הוא חוגג נשיות, מתמקד בנשים שחורות ומטרתו להשיג ולשמור על הכללה בחברה. ווקר הגדיר נשיםיסטיות כפמיניסטיות שחורות או פמיניסטיות בעלות צבע המחויבות לשלמות והישרדותם של כל העם (גברים ונשים כאחד).
הביטוי הרב של אליס ווקר, "אישה היא פמיניסטית כמו סגול זה לבנדר", מציע שהיא רואה בפמיניזם מרכיב למטריה האידיאולוגית הרחבה יותר של האישה.
מה זה פמיניזם?
שוטרסטוק
מושג הפמיניזם הוא שם נרדף לשוויון. מגוון התנועות והאידיאולוגיות שהיא נושאת חולקים מטרה משותפת אחת: לבסס, להגדיר ולהשיג שוויון חברתי, כלכלי ופוליטי של המינים ולהילחם בסטריאוטיפים מגדריים.
חשוב על כל הנושאים האמיתיים שנשים נאלצו להתמודד מאז ומעולם. התנועה הפמיניסטית מתייחס לסדרה של קמפיינים פוליטיים וחברתיים לרפורמות בנושאים אלה, כגון זכות בחירה לנשים, שכר שווה, אלימות במשפחה, זכויות הרבייה, חופשת לידה, הטרדה מינית, התעללות מינית. כמובן שסדרי העדיפויות של התנועה נוטים להשתנות בין קהילות ומדינות שונות.
במערב הפמיניזם עבר שלושה גלים. הפמיניזם מהגל הראשון נסב סביב זכות בחירה ושוויון פוליטי. פמיניזם גל שני שאף להילחם עוד יותר באי-שוויון תרבותי וחברתי. הפמיניזם של הגל השלישי ממשיך לטפל באי-השוויון החברתי, התרבותי והפיננסי עם קמפיין מחודש להשפעה חזקה יותר של נשים בתקשורת ובפוליטיקה. היא התמקדה גם בזכויות הרבייה שלנו, כמו הזכות להפלה.
הגל הרביעי של הפמיניזם החל בסביבות 2012, והוא רק מקדם את הצורך הדחוף בצדק מבחינת הטרדה ותקיפה, שכר שווה עבור עבודה שווה וחיוב גוף. היא מושתתת על זיווג המגדר והיא כוללת. כמו כן, גל זה מונע דיגיטלית. השיח הפמיניסטי באינטרנט ממלא תפקיד עצום גם כן. פורומים מקוונים ופעילות האשטאג עוזרים ליצור קהילה מסיבית, לטפח דיונים ולעודד פעולה IRL.
אז מה ההבדל בין אישיות לפמיניזם?
ההבדל המנוגד ביותר שיש לזכור הוא העובדה שנשים שחורות מתמודדות עם שלוש רמות דיכוי: גזענות, סקסיזם וקלאסיות. כאן נכנסת לתמונה 'חיתוך'. כמושג, הפמיניזם הבין-חתיני מכיר כיצד ממדים שונים בחייהם של אנשים, כמו זהותם המינית, מין, גזע ומעמדם, מתקבצים יחד כדי לעצב את חוויות האפליה האישיות שלהם. זה הופך את הנשיות לתנועה רב שכבתית.
אומנם המאבק של האישה הלבנה נגד הדיכוי עבר דרך ארוכה מלחימה במודל הוויקטוריאני של האישה החלשה שאינה יכולה לעשות דבר למען עצמה, אך היא עדיין מימד אחד. נשיות נאבקת לא רק על שוויון בין המינים אלא גם על צדק נגד דיכוי תלת-שכבתי זה נגד גברים שחורים ונשים כאחד.
בקצרה, האישה היא גוון כהה יותר של פמיניזם שכולל ומייצג את הקולות והפרספקטיבות של נשים וצבע. הוא שופך אור על חוויותיהן של נשים צבעוניות שהיו תמיד בקדמת החזית של התנועה הפמיניסטית ועם זאת שוליות בתקשורת ובטקסטים היסטוריים.
זכרו זאת: בעוד הפמיניזם שואף לשוויון בין המינים, האישה מכוונת לפיוס בין המינים.
דה לורנס, סופר ומשורר אמריקני, העיר פעם כי "עתיד האנושות יוכרע לא על ידי יחסים בין אומות, אלא על ידי יחסים בין נשים וגברים." הרעיון של פיוס מגדרי מבליט את הרעיון הפשוט לפיו גברים ונשים כאחד נגועים בעוול מגדרי, וכל אחד זקוק לשני לריפוי אמיתי ומלא.
בקנה מידה עולמי, כיום אנו עדיין נאבקים נגד נושאים רבים. אך פמיניסטיות ונשים מצאו את הקרקע המשותפת שלהן, והמאבק הזה על זכויות נשים נהיה יותר ויותר מכיל. כי השאלה היום היא: אם האקטיביזם שלך משאיר כמה נשים בחוץ, על מי אתה באמת נלחם?